מערכות נוחות (2007) בע"מ נ' עמית דברי מאפה קפואים (2003) בע"מ

פסק דין

1.התובעת הגישה ביום 11.8.13 תובענה בהתאם להוראות פרק טז'(4) לתקסד"א במסגרתה נתבקש ביהמ"ש ליתן צו פינוי כנגד הנתבעת מנכס מקרקעין הנמצא ברח' יוחנן הסנדלר 17 בכפר סבא גוש 7607 חלקה 124.

2.הנתבעת הגישה כתב הגנתה ביום 9.10.13 בגדרו נתבקש ביהמ"ש לדחות את התביעה תוך חיוב התובעת בהוצאות.

ביום 31.10.13 הגישה הנתבעת בקשה לדחיית התביעה, לאור פינוי המושכר. לטענת הנתבעת, היא פינתה את המושכר ביום 30.10.13 ולפיכך אין מקום עוד לדון בתובענה שדינה להדחות והמועד הקבוע מתייתר.

3.בהתאם להחלטתי מיום 31.10.13, ביקשה התובעת לקיים את הדיון במועדו לפי שלשיטתה, בין היתר, המושכר טרם פונה על פי הוראות הסכם השכירות ועל המבקשת להשיב את המושכר על פי המנגנון הקבוע בהסכם.

4.ביום 7.11.13 התקיים דיון. ב"כ הצדדים טענו איש איש כמידתו בתמיכה לעמדת שולחתו. בתמצית יאמר, כי ב"כ התובעת בדעה שיש מקום כי ינתן צו פינוי פורמלי בהתאם להוראת סעיף 14 להסכם השכירות וזאת, בין היתר, נוכח מצב המושכר כפי שניכר בתמונות שהוצגו בפני ביהמ"ש.

ב"כ הנתבעת בדעה, כי משפונה הנכס על ידי הנתבעת, הרי שאין עוד מקום למתן צו פורמלי ע"י ביהמ"ש לפי שצו שיפוטי צופה פני עתיד ואינו צופה פני עבר וסמכות ביהמ"ש בהליך פינוי מוגבלת לענין חזקה, בלא צורך להדרש למחלוקות כספיות אחרות.

5.תקנה 215ז' לתקסד"א קובעת בסעיף קטן (א) כי תובע רשאי להגיש תביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר חל עליו. בסעיף קטן (ב) נקבע כי תביעה לפינוי מושכר לא תכיל סעדים נוספים בשל אותה עילה והתובע יהא רשאי לתבוע סעדים נוספים בשל אותה עילה בהליך נפרד, ובלא צורך בקבלת רשות מאת ביהמ"ש.

6.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ובשים לב לעובדה כי המושכר פונה בפועל בהיבט הפיסי על ידי הנתבעת, כפי שמשתקף הדבר בתמונות שהוצגו בפני, נחה דעתי כי אין מקום למתן צו פינוי כלשהו.

7. מקובלים עלי בהקשר זה דברי ביהמ"ש בתא"ח (ראשל"צ) 49108-10-10 לפיהם ההליך שהינו בהתאם לפרק טז'(4) לתקסד"א עניינו סעד של פינוי בלבד וכל סוגיה או מחלוקת שבין הצדדים לענין תשלומים או קיזוז תיקונים ראוי שתעשה בהליך אחר (ר' רע"א (י-ם) 54675-02-12 מכמל נ' טרטמן (לא פורסם)).

8.ב"כ התובעת מבקשת כי ביהמ"ש יתן צו פורמלי אשר יכיל את הוראות סעיף 14 להסכם השכירות על הפינוי. אינו סבור שיש מקום למתן צו שכזה, שעה שהנתבעת פינתה כבר את המושכר. ראוי לזכור, כי ב"כ הנתבעת ציין שהנתבעת פינתה "על פי הודעתה את הנכס בהתאם להסכם השכירות תוך השבת המצב לקדמותו" (עמ' 1 ש' 16-17 וש' 27).

9.לבחינה האם הנתבעת פינתה את הנכס בהתאם להוראות ההסכם, שזוהי שאלה פרשנית/ עובדתית ולבדיקת משמעויותיה של שאלה זו, ידרש ביהמ"ש, אם בכלל, כאשר תובא בפניו התובענה הכספית שמתעתדת התובעת, כך לדברי בא כוחה, להגיש.

10.בשים לב לסעד שנתבקש בסעיף 1 במבוא לתובענה ולאור פינוי הנכס על ידי הנתבעת, אין עוד מקום למתן צו כלשהו על ידי בימ"ש זה, לפיכך נמחקת התביעה.

11.בנסיבות הענין ולפי שפינוי המושכר נעשה לאחר הגשת התביעה בחודש אוגוסט ולאחר שבכתב ההגנה נתבקשה דחיית התובענה, וכי רק לאחר בחינה נוספת של הנתבעת ומטעמיה שלה החליטה היא לפנות את המושכר ב- 30.10.13, מצאתי לחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בגין שכ"ט עו"ד סך כולל של 5,000 ₪ אשר ישולם בתוך 30 ימים מהיום.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, ד' כסלו תשע"ד, 07 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: